אודות

פסטיבל ריקודי חדר מתקיים זו השנה ה- 33 ברציפות בירושלים ובתל אביב. הפסטיבל שואף ליצור חווית תנועה אינטימית שבמרכזה רקדנים או אנסמבלים קטנים המופעים באולם בו אין חיץ בין במה לצופה. הריקודים כולם מנסים להחזיר את הבכורה לרקדן המחבר והמבצע, וכן לבדוק דרכי יצירה חדשות ושפות ריקוד אשר שמות דגש על יחס קרוב בין רוקדים וצופים.

במשך השנים הפסטיבל טיפח גילויים עצמאיים שונים של ריקוד קאמרי, מתוך רצון להציב את הפסטיבל בתוך העשייה המחולית העכשווית. דגש מיוחד הושם על אמנים המבקשים להבין ולהגדיר את כלי היצירה שלהם ועל עבודות בהן יש שיתוף פעולה בין יוצרים, מתוך אמונה שהשיתוף מביא אתו את הרחבת שפת הריקוד ובכך גם את קרבתו של הקהל.

בכל שנה עולות בכורות של כוריאוגרפים מקומיים וכן מתארחים יוצרים מחו"ל. בין היתר התארחו בפסטיבל: סימון פורטי, ליסה נלסון, מרי פולקרסון, ג'וליאן המילטון, סוזן רטהורסט, בנואה לשמבר, ברונו סטפנוני, פאולין דה גרוט, בנו ורהם, קלאודיה ישקה, אליזבט פישר, ריקי פון פאלקן, ג'ימס סונדרס, המוסיקאי מלקולם גולדשטין, ועוד רבים אחרים.

בכל שנה נושא שונה תוחם ומאיר את תכני הפסטיבל – רעיון או מושג אשר משמשים כעדשה אל מולה או דרכה נוצרות העבודות, בכוונה להציע נקודת-מבט נוספת איתה ניתן לבחון את העשייה. מתוך הכרה בחשיבותו של שיח על אודות החיבור שבין חוויה תנועתית לבין חישה, תיאוריה ומחשבה, מתקיים לצד ההופעות כנס שנתי בו מציגים הרקדנים את מחשבותיהם בזיקה לעבודתם ומומחים מתחומים שונים מעשירים את הדיון המחולי מזוויות נוספות.

לאחר 23 שנה בהן הוביל עמוס חץ את הפסטיבל, ב- 2012 הצטרפה אליו ליאור אביצור כמנהלת אמנותית שותפה. החיבור בין השניים הציע צירים נוספים לאוצרות הפסטיבל והיווה עבור השניים הזדמנות לבחון מחדש סוגיות שונות בעבודתם. בזכות הדיאלוג בין השניים אמנים חדשים וגישות חדשות התווספו לתשתית של הפסטיבל והפסטיבל ממשיך להרחיב את משתתפיו וכן את קהלו. דגש על קשר רב-דורי התחזק ולפיכך ניתן למצוא טווח גילאים רחב הן בקרב המופיעים והן בקרב הצופים. בנוסף, ליאור אביצור יצרה במהלך עבודתה כמנהלת אמנותית שותפה את הארכיון של ריקודי חדר. בשנת 2017 הצטרפה טליה דה פריס לניהול האמנותי של הפסטיבל ויחד עם עמוס הם ממשיכים את הקו האוצרותי שהתפתח במהלך השנים האחרונות.

הפסטיבל הראשון התקיים בגלריה בוגרשוב בתל אביב ובאולם ספורט בבית ספר ברחוב נרקיס בירושלים בהפקתה של דיאנה שואף. הפסטיבל נוסד בעידודה ובעזרתה של הקרן לירושלים ומתקיים לאורך השנים בזכות ‫תמיכת משרד התרבות והספורט – מינהל התרבות, עיריית תל אביב-יפו, עיריית ירושלים ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

***

"לצד אירועי הבלט הגרנדיוזים מתקיים אירוע אינטימי, לכאורה איזוטרי, שחשיבותו לא פחות גדולה, ושהוא לא פחות חיוני ומרכזי לחיי המחול כאן: ״ריקודי חדר״." (חזי לסקלי, "העיר")

"פסטיבל ריקודי חדר הייחודי חוזר ומפגין גמישות, אלגנטיות וקואורדינציה – בקצרה, זוהי חגיגה של תנועת הגוף האנושי" (רות אשל, "הארץ")




הצוות

עמוס חץ
ניהול אמנותי

מייסד ומנהל פסטיבל ריקודי חדר, פעילותו של עמוס חץ החלה לפני 41 שנה עם יסודו של אנסמבל "תנועות". מאז ועד היום עמוס שוקד על טיפוח ריקוד קאמרי; ריקוד בו התנועה מסוגלת להציע חוויה אוטונומית ללא כל אמצעי עזר נוסף. כתב התנועה אשכול-וכמן היה בבסיס פעילותו של אנסמבל תנועות והוא בבסיס חיבוריו של עמוס עד היום. במהלך שנות ה-80 הקים את החוג לתנועה ולכתב באקדמיה למוזיקה ולמחול, בראשו עמד עד לפרישתו ב 2002 ובשנת 1989 יסד את פסטיבל ריקודי חדר. עמוס מלמד ומרצה תנועה וכתב-תנועה אשכול-וכמן והוא הופיע בפסטיבלים שונים בארץ וברחבי העולם. בשנת 1999 קיבל את פרס ירושלים לאומנות המחול, ב-2013 קיבל את פרס מפעל הפיס על מפעל חיים וב- 2014 קיבל את פרס משרד התרבות על מפעל חיים.



משה שכטר אבשלום

עוזר למנהל האמנותי




נעה אלרן

עיצוב תאורה

מעצבת תאורה, אמנית ויוצרת בין תחומית, הפועלת על קו התפר שבין תיאטרון לאמנות חזותית. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי (2009) ובעלת תואר שני MFA בבימוי בתוכנית לחקר הביצוע בחוג לתאטרון, באוניברסיטת תל אביב (2018). נועה פועלת תחת כובעים שונים בתחום אמנות המופע, בניהם עיצוב תאורה, עיצוב חלל ואובייקטים, ביצוע ודרמטורגיה. הפרקטיקה אותה היא הווה ויוצרת מתאפיינת בשילוב בין מדיות שונות ובהתנסות בחשיבה פלסטית בתוך חלל מופעי. היא עיצבה תאורה במוזיאון ישראל (לתערוכה של יהודית סספורטס, לתערוכה של טדאוש קנטור ועוד), בביתן הישראלי בביאנלה בונציה בתערוכה 'הארכיאולוגיה של ההווה' של ציבי גבע (2015), עבדה עם יוצרים שונים ביניהם: קבוצת תיאטרון רות קנר, איריס ארז, שרונה פלורסהיים ועוד.